חצ'קאל המבוגר מספר על בריאתה של שכונת נחלת אחים מתוך ניחוח ירושלמי

אמרתי לו לחצ'קאל מהעקימה של הפלאפל: ת'שמע יה חצ'קאל שכונה זאת, כך מספרים אנשים של בית הכנסת, בקדושה נבראה. יעני, מאור שבעת הימים! עמד עלי חצ'קאל הרזה, זקף עלי שתי עיניים חולמניות סיבב אצבעו מול רקתו: "אתה מתצ'וגע?"  אמר. "מי סיבב לך ככה את השכל שתאמין כמו אהבל לכל הדבר הזה הה!"

"כך אמרו, אמת התורה, מאור שבעת הימים!"

מיד נתעצבנו לו עיניו של חצ'קאל שהחלו רצות הנה והנה בכוכיהן ,נתגרה לו אפו שהרביץ איזו משיכה של ממש בנחיריו והוא עצמו קימר לגבו סובב כף ידו מולי ואמר: "ת'שמע יה תרמך, אני אסביר לך מן איפה יצאה לה השכונה הזאת.

מיד נסתמקו לו לחייו נתעוררו עיניו ופיו החל שוטף מילותיו כמעיין השוטף סלע.

"זאת הצ'כונה איך שאתה רואה אותה אמר והעמיד אותה  בשתי כפות ידיו, מולי, כאוחז בכדור, "זאת הצ'כונה נבראה מהאבן של הסטנגה. וגם… מהסיבובים של הפוררה. וגם… מהעלייה של בושרי. וגם… מהריח של החילבה שבא מהחלון של יחיה הסנדלר. את זה אתה מבין יה אחי? ת'שאל ת'שאל אל ת'בייש" אמר והביא איזו משיכה אחת רצינית בנחיריו מצומחי השער.

"אני שואל." אמרתי בתום.

"טייב! עכשיו ת'שמע" אמר והסתכל אל עיקול הרחוב.

"עקימה זאת מין איפה לה שתבוא?"

מששתקתי מולו המשיך והסביר:

"מהסיבובים של הפוררות באו, יה אהבל! שככה וככה הסתובבו להן הפוררות והעיפו האוויר שלהן ככה רחוק, והסתובבה האדמה ככה בתוך האוויר שלהן   ונהיו לה ,ככה, עקימות."

משלא ראה תגובה כל שהיא על פני, המשיך חצ'קאל והסביר:

"לפעמים, ככה, תראה אוויר מסתובב במערבולת תבין עקימה חדשה נולדת! ואתה תיראה אותה וָאללָה תיראה אותה כזאת קטנה חדשה כמו זאת הסמטה "אושא" שיוצאת ככה מתוך הרחוב של טבריה!"

"ומה עשו אלו העקימות ובשביל מה היה להן שיבואו? אל ת'שאל אני יגיד לך: העקימות עשו את הצ'כונה! יעני בלי עקימות אין לך צ'כונה. ומשיש עקימה יש סמטה, ומשיש סמטאות יש צ'כונה. עכשיו אתה  מבין? בָּלָא אורות קדושים בָּלָא בטיח!"

ועכשיו, בוא תראה" אמר ומשך אותי בשרוול חולצתי אל פסגתה של עליה. "הנה זאת!" אמר והצביע על הרחוב שלפנינו "העלייה של בושרי. אם לא היתה באה זאת, לא היתה באה ירידה. ואם לא היתה נבראת לך ככה ירידה תשכח מהקורקינט מהסקטים, מגלגלים, ממשחקים ועוד דברים." אמר ונענע בראשו דמוי החציל. "ומה שווה לך צ'כונה אם אין בה חיים!

עכשיו תבין למה באה לה העלייה של בושרי.

ומהריח של החילבה של יחיה התימני באו האנשים! שאם לא היה בא הריח באף שלהם למה שהיו באים? שאנשים, תבין, הולכים אחרי הריח. איפה שיש ריח לשמה הם באים.

ככה יוצא  שאיך שיצא הריח של החילבה מהחלון של יחיה ככה באו אנשים לצ'כונה.

ואם יש עקימות, יש עלייה, יש ריח של חילבה שיוצא ככה חופשי מן החלון של יחיה,  אז איך לא תיברא לה ככה הצ'כונה הא ? "