הפרט המרשים
ביותר במלאכת בניית סוכתנו היה הורדת הדלת מן הגג. הדלת הכבדה, שהיוותה כמעט דופן
שלם של הסוכה. אי שם בגג היה אבי כורך חבל
עבה על הדלת וקושר אותה בהצלבה כך שתהיה יציבה. משלשל בחבל לאט לאט לאורך הסולם,
אל ידיו החסונות של יעקב המסגר. באותו חבל, אגב, היה לאחר מכן כורך ומחבר הדלת אל
מעקה המרפסת ולקרש הסמוך. משהיה עובר הכל בשלום, והדלת היתה נשענת אל הקיר, או אז היו
הכל נושמים לרווחה.
מאז ומתמיד
רציתי להיות שם במרומי הסולם. לפחות להציץ אל מסתורי הגג. שהרי שם בגג, חשבתי,
עולם אחר קיים. עולם של מסתורין. קפוא ונחבא אל כליו. מין כזה הממתין שנה בשנה
לבואו של אבי כדי להתעורר לפרוח ובתום הסוכות לשקוע שוב לתרדמת חורף קיץ ממושכת.
סוכות אחד,
זכורני מחשבה מוזרה עלתה במוחי שאם כל פסיעה ופסיעה היתה משאירה נפח משלה, משקע
משלה על הקרקע, הרי שאלו הייתי מחבר את כל משקעי פסיעותיי על פיסת מדרגה אחת, במשך
כל השנים, מי יודע לאיזה גובה היה מתמר מגדל פסיעות זה! אולי טיפוס על מגדל
הפסיעות היה מובילני היישר אל הגג. מילא.
סוכות ראשון
לאחר מות אבי.
אמא הסכימה לאפשר
לי לנסות ולהוריד החפצים מן הגג.
עליתי
בזהירות שלב אחר שלב בסולם עד הגיעי למכסה המקורה. ואחריו - גג חלומותיי. צפונות
הבלתי נודע! חפצים עלומי שם, קולות שדים קפואים על מקומם,
משכן
המכשפות הבאות אלי בחלומות הלילה. הנה כל אלו הולכים וקרבים אל נגד עיניי.
כשם שעשה
אבי לפני כך עשיתי; תמכתי בגבי במכסה,
התאמצתי ועליתי בעמידה שפופה עוד שלב על הסולם. המכסה החל לנוע ולהתרומם. החזקתי
חזק בידי את הסולם ועליתי עוד שלב. המכסה התרומם ואפלולית הגג חדרה אל עיני.
הצלחתי! דחפתי את מכסה הגג לאחור, תמכתי בידי במשקוף הברזל ומשכתי גופי פנימה אל
פתח הגג. נשמתי לרווחה. אני על הגג! קמתי על רגלי ונופפתי בידי לאמי ואחותי
העומדים תחתי. מרגיש ככובש הרים! הרגשת ניצחון, חדווה ואושר אין קץ.
"תכף אחזור אני הולך לחפש את הקרשים."
לא דייקתי בדברי. הגג משכני אל מבואותיו, רזיו וסודותיו. נעלמתי במבוא החשוך. מימני בפינה ראיתי את דלת
הסוכה, הגדולה, שלנו ובצידה את יתר פרטי הסוכה. הלאה עגלת תינוק רעועה ולידה תנור
עצים ישן ומפויח. קול משק כנפיים נשמע מירכתי הגג. היו אלו שתי יונים שעפו ממקומן.
לקראת קצה הגג ראיתי קני ציפורים ומצבורי קש קטנים. באותו מקום מונחים היו שני
סירי בישול ישנים, מחבת חסר ידית וארגז קרטון מאובק בעל מכסה מתקלף. חלקי צעצועים
מפוזרים היו בהמשך. ישר לפני שק מלא בבגדים ישנים ובהמשכו כסא עץ בעל שלוש רגליים.
כבשתי את
הגג!
עתה, כרכתי חבל סביב הדלת חזור וכרוך לרוחב
ולאורך. קשרתי קשר במרכזה, כמעשה אבי
ז"ל, והתחלתי לגרור אותה אחרי עד לפתח העלייה לגג. כאן, השענתי אותה בזהירות
על משקוף הגג ובעזרת החבל אפשרתי לה להחליק על הסולם למטה. עיניים חרדות הביטו בי
מלמטה הדלת גלשה אט אט כאשר אני משחרר עוד ועוד חבל. משנחתה הדלת, לבסוף, על הרצפה
נשענת על הסולם, נשמעה איזו אנחת רווחה בקולה של אמי.
אומר כי עד
שעת הצהרים המאוחרות עמדה הסוכה סוכת אבי, שבניתיה, לראשונה, במו ידי, ואני ילד
מתבגר בגיל שלוש עשרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה