רגע לפני הזמן

מבוא קצר

ידוע המשפט בעל הזקן הארוך מימים " חשוב שלוש פעמים לפני שאתה הולך לבצע את החלטתך הלכה למעשה.

יש חוכמת חיים רבה במשפט זה המתאים גם  בדרך זו או אחרת למשפט: " עדיף להפסיד רגע בחיים מאשר חיים ברגע.

דומה בעיניי שמשפטי אזהרה אלו לא היו מופיעים, אלו טבעו של האדם היה , בדרך כלל, לנהוג על פי הכללים הללו. אך מסתבר שההפך מכך הוא הנכון: האדם פועל על פי האינסטינקט החייתי שבו, בדרך כלל באופן ספונטאני. אך ברור שמבחן התוצאה אינו חד חד ערכי וישנם פרמטרים המשפיעים על התנהגות האדם לטוב או לרע.

המדובר למשל  בפרמטרים כמו:

אופי בסיסי ( מתון , סוער, איטי נמרץ כושר אינטואיטיבי )

המצב או הסיטואציה אליה נקלע האדם : ( האם בכורח הנסיבות?  היינו הכניסה לבעיה כפונקציה של הכרח או כפייה או מעורבות בלתי נמנעת.  או רצון של האדם עצמו . האם מכח האדם עצמו שמכניס עצמו למקרה  הקיים לפי  רצונו – דחף את אפו לעניין שלא שלו, או הציץ ונפגע.

תנאים נפשיים מוקדמים: ההכנה הנפשית של האדם או מצבו הנפשי לפני הגיעו לתחום המקרה: ( עבר התרגזות קשה בבית ויצא חם מזג לעבודה ולכן קרתה לו תאונה. או היה מדוכדך ולכן לא היה בכושר נהיגה והאט עד כדי שנכנס בו הרכב חסר הסבלות שמאחוריו,  שתה אלכוהול ולכן מצבו היה באחוזים גבוהים כמועד ליצירת תאונה  וכד')

שינוי מצב הרוח או התנאים הנפשיים במקום המעשה : אדם מגיע ונכנס נינוח לתוך הסיטואציה, אך האדם שממולו מוציא אותו מהכלים עד כדי כך שהוא משחק לידו והופך מ"חיית מחמד" ל"חיית טרף"

תנאים  חיצונים המשפיעים על האדם : כמו מצב אקלימי: ( חם מאוד, קר מאוד , גשמי זעף המטשטשים ראיית האדם ומכניסים אותו למצב רוח מסוים) זחילה בפקק המוציאה את האדם הנוטה לאימפולסיביות משלוות נפש לרוח סוערה)

מדדים בסיסיים אלו ואחרים השוליים להם הם אשר מהווים את נקודת המבחן בהתנהגות האדם ברגעי חיים שהייתי קורא להם " רגע הסכנה" או " רגע קבלת ההחלטה בפני ביצוע מידי" נבחן אפוא את הדברים על פי המדדים הללו בדוגמאות מסוימות וננסה להסיק מסקנות כדי לברר סופית משמעו של " רגע לפי הזמן".

1.      מדד האופי הבסיסי של האדם:

בראיה ראשונה טבעי הוא שבעל האופי השקט המתון המהסס אולי, ינהג בשונה לחלוטין מאשר האדם בעל האופי הסוער, הנמרץ , אולי אף האימפולסיבי . הראשון יוכל לשקול בנחת את המעשה אותו הוא עומד לבצע בהתאם למדדים שונים העומדים לפניו ולהגיע בסופו של דבר להחלטה במגבלת הזמן העומד לרשותו להחלטה. ולפיכך החלטתו יכולה להיות גם שלמה מבחינת עצמו ואפשר מאוד גם נכונה מטעם עצמו. תוצאותיה במציאות תלויים גם במעשה וגם במקבל הפעולה על מרכיביו אם לחיוב אם לשלילה.

לעומתו בעל האופי הנמרץ  עלול לקבל החלטה נמהרת שיכולה להיות הרת אסון, או יכולה גם להיות טובה . אלא שהריזיקה כאן גדולה מדי. טווח שיקולי הדעת קצר מאוד, ראיית פני השטח על הפרמטרים שבו אף הוא צר מאוד וההחלטה נופלת הרבה פעמים באופן אימפולסיבי ומהיר בלא מחשבה  המביאה לכדי קבלת החלטה טובה ומבוססת.

דוגמא לסיבור העין:

מגרש חנייה כולו מלא ישנו מקום אחד צר שבדוחק אולי ומודגש אולי אפשר להיכנס ולחנות בו אחרת צריך לחנות מחוץ למגרש בחוץ וללכת כחמש דקות ברגל אל הייעד.

האדם המתון השקט מופיע עם האוטו למגרש:  הכלל העומד מול עיניו הוא " המהירות מהשטן" הוא יורד מהאוטו בוחן את אפשרות הכניסה למרווח. נוכח שאין אפשרות או שהכניסה היא בדוחק הוא נכנס יוצא מהמגרש מחנה בחוץ . הולך חמש דקות ברגל ומאחר כמובן אל המקום אליו היה צריך להגיע .אחור של כמה דקות , מסתבר לו, אינו משמעותי כך שפעל לדעתו נכון.

האדם בעל האופי הסוער האימפולסיבי מגיע לאותו מגרש מנסה להיכנס מצליח תוך שפשוף האוטו וסריטות באוטו השכן. הוא מרגיש בכך יוצא כדי למלט עצמו מהמקום וביציאה אחורנית פוגע ברכב שנסע לאיטו.

אפשרות אחרת הוא מצליח להיכנס את כאשר מנסה לצאת מהדלת הוא פוגע בפתיחה מהירה של הדלת באוטו הצמוד אליו וגורם לו לנזק. מסתבר גם שאינו יכול לצאת מהאוטו. הוא יוצא ברוורס ובלית ברירה יוצא לחנות בחוץ

בשני המקרים של האיש בעל האופי האימפולסיבי הנמרץ גם הוא מאחר אך בשל הסריטות  או תאונה ברכב נוסע  הוא מאחר יותר מאשר האיש הראשון מכאן שיוצא שכרו בהפסדו.

2.    המצב או הסיטואציה אליה נקלע האדם

אדם רואה שני  ילדים נאבקים זה בזה ברחוב . מעשה נערים או ילדים שובבים.

אפשר ומצבו הנפשי ההתחלתי נינוח אפשר ומצבו הנפשי סוער ונרגש בשל רקע לא סימפטי שהיה לו רגעים לפני האירוע הזה.

הראשון הנינוח יכול לומר לעצמו למה לי להתערב והרי אלו שני שובבים שיגמרו העניין ביניהם ומה לי ולכל זה . הוא ממשיך לדרכו השניים מסיימים את מריבתם והכל בסדר.

אפשר ואותו אדם רואה את האחד רוכב על חברו ומרביץ בו מכות כאחוז אמוק עד כדי שקיימת לדעת האיש הנינוח סכנה לחייו. האם עליו להתעלם או להתערב? הדחף הנפשי והמוסר הפנימי קוראים לו להציל חיים והוא מתערב אך בשום שכל ולאט. הוא מצליח להפריד בין הניצים ולהשכין שלום בכושר השלווה שבו הנחישות וקור הרוח.

לעומתו מגיע לאותה סיטואציה האיש הסוער הנמרץ  ומצבו שלו גם כן הרגש בשל רקע לא סימפטי שהי לו רגעים לפני האירוע. אף הוא גברתן ורואה את שני הנערים ניצים מתאבקים זה בזה. האדרנלין נכנס אצלו לדם והנה ההזדמנות שלו לפרוק מתח שהצטבר בו. הוא מסתער בחמת זעם על שני הנערים ובכח ידיו מנסה להפריד ביניהם. הם צועקים עליו שלא יתערב והוא דוחף אותם ומפיל את האחד מהם על הקרקע והנופל מאבד הכרתו.

האיש הזה הסתבך והסתבך קשות שכן קהל העוברים ושבים שרואה נער חסר הכרה מוטל על הקרקע מבקש את הדין וחשבון מהמבוגר המתערב המכה והדוחף.

ישנם מצבים בהם אדם מכניס עצמו לסיטואציה הדורשת פתרונה שלא מרצונו ושלא באשמתו כמו למשל אדם הנתקע במעלית עם אנשים נוספים. או אדם הרואה מחסן עולה באש ורואה בתוכו אנשים הצועקים לעזרה. או שחיין הרואה טובע ברכה.

כאן חשוב מאוד  קור רוח איפוק קבלת החלטה בשום שכל. מובן שבמקרה כזה יתרון ברור לאיש הנינוח מטבעו, האדם שרצונו באמת ובתמים לעזור ולהציל את המצב. על האיש האימפולסיבי העלול להיכנס לפאניקה ולהכניס את הנמצאים עמו במעלית גם לפחד ולאובדן החושים.

עם זאת קיימת אפשרות שבמקרה של טביעה האיש הנמרץ הסוער האימפולסיבי יקפוץ מיד לברכה ויציל את הטובע בעוד הנינוח השקול המהסס יעשה ניתוח מצב ושיקולי דעת ועד שיגיע לידי החלטה האיש עלול לטבוע. לכן כאן יכול שיהיה יתרון דווקא למהיר קבלת ההחלטות מאשר להססן.

3.    תנאים נפשיים מוקדמים:

במקרה זה הדברים הם כמעט חד חד ערכיים אם כי יש אחוז מסוים של תוספת או איזון מבחינת מדד האופי הבסיסי של האדם קרי סוער אימפולסיבי או נינוח ושלו.

אדם היוצא  נסער ועצבני לאחר מריבה, בבית למשל , לרחוב עלול להיתקל במקרים פרובלמאטיים וקשים יותר מאותו אחד שיצא שלו ונינוח. והכוונה ששני האישים נקראים לאותה סיטואציה.

 העצבני והנמהר בעל האופי הסוער  אשר יצא מביתו עם מצב רוח סוער ועצבני ,עלול לעצור את רכבו לצאת ולהתנפל על הרכב שעקף אותו בצורה גסה ומסוכנת. כך עלול למצוא עצמו עומד בפני שופט מואשם בהכאת אדם שלא מכח החוק.

לעומתו השלו  הנינוח שיצא מביתו עם מצב רוח סוער ועצבני הנתקל באותו מצב אותה סיטואציה יפעיל את התרמוסטט המייצב שלו ויגיד לעצמו מה איכפת לי שעקף בגסות, שיכול היה לגרום לי לתאונה,  ראשית אינני מכיר אותו, שנית לא אני אחנך אותו וגם אם אטיף לו מוסר זה לא יעזור, והחשוב ביותר מה יצא לי מכל זה? והרי בעוד רגע כאשר ייסע איש לדרכו יישכח כל העניין ואפשר ולא אראה איש זה לנצח.

4.    שינוי מצב הרוח או התנאים הנפשיים במקום המעשה :

אדם יכול להפוך עורו או לשנות חזות פניו והתנהגותו בכל רגע נתון באשר למצב או הסיטואציה אליה הוא נקלע אף  התנהגות זו קשורה באופיו הבסיסי של האדם אך לא רק.

יכול האדם לנסוע לו בשלווה ובבטחה וליבו נינוח עליו ומחשבותיו נוחות. פתאום מגיח רכב מהצד ופוגע בו וגורם לו נזק חמור לאוטו אך הוא עצמו חוץ מאשר מכה קלה לא קורה לו דבר.

הנמרץ והסוער מטבעו על אף שהיה נינוח באוטו ושמע מוסיקה ואפילו שר עם המוסיקה , יכול שחזות פניו תשתנה באחת. הוא יצא מהאוטו יתנפל על הפוגע ויצרח עליו בכל כוחו כמו היה הוא חיה מטורפת.

לעומתו: הנינוח השקט  על אף שגם הוא שמע מוסיקה ושר עם הרדיו, לאור התאונה שנפגע בה יצא מהאוטו ובשלווה שקטה יבקש להחליף פרטים עם הפוגע בו. יתכן מאוד שבש צדקתו הוא יבחין יתר נחישות בטחון וידרוש את המגיע לו. אך תמיד יעשה זאת בשלוות נפש בטון שקט ומתון.

5.      תנאים  חיצונים המשפיעים על האדם.

מן המפורסמות הוא שתנאי מזג אוויר הם גורם די קובע בדרך התנהגותו של אדם. למשל ידוע שבארצות סקנדינביה כמו נורווגיה או שבדיה , אנשים נוטים להיכנס לדיכאון בשל החשכה או הימים האפורים הבאים אליהם מדי שנה בשנה.

לכן הם משתדלים להיות באורות ניאון המזכירים אור יום כדי לא להיקלע למצבים קשים ומדכאים.

ידוע שההתנהגות במדבר שונה מהתנהגות האנשים בעיר ממוזגת. כך גם בקור יתנהג האדם אחרת מאשר באזור הממוזג.

יושב  ארצות הקור כמו האסקימואים התנהגותם שונה ומנהגיהם שונים  וכל אורח החיים שלהם שונה מאנשי אירופה, גם בשל התנאים הטבעיים שבהם הם חיים וגם בשל התנאים האקלימיים. האופי הבסיסי אינו שייך לכך אך הוא מושמע מכך.

אדם הבא ממזג אוויר ממוזג יגיב אחרת ויתקשה מאוד במצבים מסוימים באווירה מדברית קשה מאשר הנווד איש המדבר החי את חייו באזור זה.

6.    מסקנות וסיכום הדברים

לפי שאנו רואים גם מהפרמטרים וגם מהדוגמאות הנ"ל יוצא  שבסה"כ הכללי האדם הנינוח השקול מרוויח יותר בהתמודדות במצבים שונים בחיים , מחברו העצבני המהיר לחרוץ משפט , האימפולסיבי.  ישנם אומנם מקרים שמהיר ההחלטה הנמרץ אולי קל הדעת יכול להועיל יותר מהשקול הנינוח וההססן כמו למשל במקרה טביעה בברכה, אך לעומתו יזיק אותו אדם לאלו הלכודים במעלית אם וכאשר ירים קולו ויצרח.

המסקנה היא שחשוב שאדם ירגיל עצמו לחשוב פעמים לפני שיבצע מהלך שהוא. הקשור למסגרת הסיטואציה אליה נקלע.