מבוא:
לא אחת, בלא משים אנו משתמשים בחיי היום יום בניבים
ובביטויים תנ"כיים שבאים בפינו באופן
אוטומטי, כמעט בלא מחשבה תחילה לדוגמא :
"אבד עליו הכלח"
"אור לגויים"
" יקומו הנערים וישחקו לפנינו"
הרצחת וגם ירשת?"
"כוחי ועוצם ידי"
"מודה ועוזב ירוחם"
"כצאן לטבח"
"שמחה לאיד"
"עם הארץ"
"כלי שרת" ועוד ועוד ועוד
גם אני מצאתי עצמי משתמש לא אחת בחלקו של פסוק
תנ"כי האהוב עלי וכאשר שאלתי עצמי מדוע? הבנתי שפסוק זה רב משמעות הוא לגבי
ויפה.
טרום שאלה היתה
מה הוא הפסוק המרגש ביותר בתנ"ך, שאלת שאלות אלו ותשובה עליהן הביאה אותי
לכתיבת דברים אלו ושיתופכם עמי.
כאשר חשבתי לעצמי מה
הוא הפסוק המרגש ביותר בתנ"ך כולו מצאתי מספר פסוקים כמו למשל
הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
בראשית י"ח כה
או
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא-לְךָ
אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. בראשית כ"ז לח
או
וַיְהִי
בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה ובהמשך) וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, לֵאמֹר: הָבוּ
אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו,
וְנִכָּה וָמֵת.(. שמואל ב יא
י"ד
או
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה,
שיר השירים ב י"ד
ויש עוד לא מעט
פסוקים מרגשים בתנ"ך כמו " אבשלום בני מי יתן מותי תחתיך" ואחרים. אך לפי ענ"ד הפסוק המרגש ביותר בתנ"ך הוא בבראשית
פרק מה פסוק ג. ושם נאמר:
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי;
וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.
למותר לציין שהפסוק הזה הרטיט מיתר שבלב ועורר רגשותיי עד כדי שאני נוהג להשתמש בו לא
אחת בחיי היומיום. בעיקר כאשר אני רוצה לדרוש בשלומו של מי שהוא מוכר ומקורב אלי או
אז אני שואל "ברחל בתך הקטנה" שואל העודנו חי? לאמור, לא במשמעות הפיסית של ערך המלה , אלא במשמעות הרוחנית. זו שיוסף בוודאי התכוון
אליה[1].
: האם הוא עדיין כמות שהוא בצלמו ובדמותו.
הבעיה שאנשים אשר לא מכירים את הסיטואציה
התנ"כית בא אמר יוסף את המאמר הזה מפרשים לא פעם את הדברים כמו היו הם מילתא
ד'בתיחותא ואינם מבינים את עומק הדברים וחבל. את אלו המרימים גבה, אני שולח בדרך
כלל את ספר בראשית ולא רק אל הפסוק הזה, אלא לקריאה חוזרת ונשנית של כל הספר שהוא
אחד מהספרים המרתקים והקשים ביותר במקרא כולו.
בהמשך אתייחס ביתר פירוט לעומקם של דברים בכל
שמקיף וכולל וטומן פסוק זה בחובו.
1. בהשוואה
לפסוקים האחרים
אם
נתייחס למעט הפסוקים שהבאנו במבוא נראה מיד את ההבדל בעוצמה של הפסוק המרגש הזה לעומת האחרים.
·
מאוד מרגש לראות את אברהם האמיץ הגיבור ילוד אישה עומד
מול יוצר העולמות האל הגדול והנורא ומוכיח אותו באמירה צינית, לכאורה, שאיך זה
שהוא אשר שופט את כל הארץ וחורץ גורלות לא יהין לעשות משפט צדק עם
אנשי כיכר הירדן. לרבות לוט ומשפחתו.
למעשה
המאמר הזה של אברהם מול האלוהים הוא תמצית התורה על רגל אחת ואולי
התנ"ך כולו. מטרת התורה להעמיד את האדם מול האלוהים. וההעמדה הזאת העוברת
כחוט השני לאורך כל התנ"ך הן בעבודת
האלוהים קיום המצוות התרחקות מאלוהים אחרים וכד' מוצאת את עוצמת ביטוייה בפסוק הזה
בו "מוכיח" אברהם את יוצרו.
נכון זה מרגש.
במיוחד אומץ לבו של אברם. והמסר לעבודת השם. אך עדיין אין בכך לדעתי לגרום
להרטטת מיתרי הלב.
·
המבוכה של עשו על שרומה, ועם זאת הכבוד הרב שרחש לאביו
,יוצר קיטוב דרמטי שהמשכו הוא בשאלה התמימה כביכול " הברכה אחת לך אבי?"
ושיאו בבכיו של הגבר החזק הזה – עשו, הקורע את לב הקורא. מה עוד שבהמשך לומדים על כך שמעבר לכך שידע האיש
כבוד אב ואם מה הוא,[2] היתה בו עדינות נפש שכאשר שמע
שיעקב פנה ,בברכת הורים, צפונה כדי לקחת אישה מבנות המשפחה, מנסה עשו כאילו "
לכפר" על שלקח למורת רוחם של הוריו נשים מבנות הארץ[3]
והנה הוא מבלי לומר מלה אחת לוקח את עצמו
ופונה דרומה אל דודו ישמעאל ולוקח את בת המשפחה בשמת לאישה.
כל הסיפור הזה של עשו ויעקב מרגש מתחילתו ועד סופו אך השיא הוא בבכיו
של עשו הנוגע ללב הקורא אך עדיין לא עד כדי ריגוש עמוק אולי בגלל הסטיגמה שטבועה עמוק בעמנו על ראיה
בעשו כסמל למלכות רומי ולערבים.
וַיְהִי
בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה ובהמשך) וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, לֵאמֹר: הָבוּ
אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו,
וְנִכָּה וָמֵת.(.
אם מעשה אחאב בעצת איזבל היה מעשה רצח לשמו בשל
חמדנות של קרקע, הרי רצח אוריה מסמל את
הרגש הכי חייתי שיכול להיות בלב אנוש. לגזול אשת איש מיד אישה ולתת לנאמן המלך -אוריה את כתב פסק דין מותו בידו כאשר את פתשגן
הוראת המוות הוא צריך למסור לידי חברו יואב ( בל נשכח שאוריה החיתי היה בין שלושים
גיבורי דוד כאשר שר הצבא יואב היה בן
שלושת הגיבורים ובראש הפירמידה של גיבורי דוד כך שבטוח היה חבר עם השלושים שהיו
תחת פיקודו.) כלומר היתה גם מבוכה ודילמה קשה אשר התרוצצה בלבו של יואב כאשר היה
צריך לדאוג להמתתו של חברו אוריה החיתי.
היינו גם לקיחת אישה מבעלה, גם שידול נאמן המלך לסור לביתו בלא הצלחה ,כמובן,
כי אוריה נאמן היה בבחינת כל עצמותי תאמרנה למלך,
גם לתת לאדם את פסק דינו בידו מבלי שיש בידו אפשרות לדעת על כך ואולי למלט
את נפשו לחיים, למסור את פסק דינו לחברו אשר צריך להוציא את הפקודה לפועל. אין
אכזריות קשה מזו הנזקפת במקרה מצער זה
לנעים זמירות ישראל.
מקרה זה מכעיס מעצבן מתמיה עד מאוד אך אין בו
עדיין כדי להטיט מיתר בלב יש בו רק לקצוף ולזעום.
·
הפסוק משיר השירים יוֹנָתִי
בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הוא לפי טעמי
אחד מפסוקי שירת האהבה היותר חינניים
,ציוריים ושופעי מתיקות של אהבה, בכל התנ"ך כולו. נכון שהוא ממיס ומרגש עד
מאוד אך שוב , הוא נגע לעניין אחד לאהבה שבינו לבינה ואין בו דבר מעבר לתחום חיים
זה.
1. למה
דווקא " העוד אבי חי?"
אלו השאלה של יוסף היתה בבחינת מצבו הפיסי של
אביו היינו כפשוטו: האם אבי עודנו
בחיים, היינו רואים את השאלה כשאלה
לגיטימית ברורה מאיליה מאוד טריוויאלית, וכלל לא מרגשת. להפך,חלקו הראשון הדרמטי של הפסוק " אני יוסף!"
הוא שהיה מקבל את בערך המוסף ףבמשפט, ומכריע את המאזניים לצדו.
אך הרטט שבלב הוא בשל החשש לעניין הנפש, הרוח, בתפיסה
הדתית,. ובתפיסה המודרנית לכוחו של זיכרון אי התפתחותה של דמנציה. ובמילים אחרות.
האם אבי הוא אותו אב שהשארתי אחרי בכנען כאשר ירדתי מצרימה? אבי שיכיר אותי שעדין
אוהב אותי זוכר אותי . ומעצם השאלה רואים את הדאגה של יוסף למצבו הנפשי של אביו.
העודנו חי כפי שהכרתיו? עם אותו האופי אותו
אומץ הלב, אותם הדרישות, החוזק והחולשות[4]...
האם ארשת פניו אותה זו שהשארתי אחרי בכנען ביורדי מצרימה?
הפסוק הזה טומן בחובו געגועים רבים, כיסופים
וצער על שנים שאבדו, גם כיבוד אב ואם, גם מציאותה של אהבה גדולה וטהורה שאין עמה חשבון
של תן וקח או מעין חוזה אהבה בין בני זוג. זו אהבה לשמה. יש בכך אלמנט של ציפייה
לחיים עתידיים משותפים בימים, ירחים אולי שנים שניתן עוד לחיות בחיזיון לעתיד.
גם
שאלה פוליטית מדינית האם יושב כנען בעל שם
ובעל עמדה יכול להתקבל בארץ מצרים? ומכאן ,תהייה של יוסף האם פרעה שליט הארץ יאשר לו
להוריד את אביו מכנען מצרימה.
יש כאן רטט בשל אלמנט הזמן שנים שעברו - 17 שנה
מאז הורד יוסף מצרימה. 17 שנה של ייסורי אב ויוסף ידע על כך ואותן שנים של געגועי בן לאביו וחרדה לשלומו,
מתח נפשי משני הצדדים שנמשך לאורך שנים והגיע בזה הרגע לשיאו כאשר יוסף מתוודה בפני אחיו
ושאלתו הראשונה היא למצבו הנפשי של אביו! שאלה שהתאפק בעל כורחו מלשאול אותה משך
כל שנות היותו שליט במצרים.
למעשה כל סיפורו הטרגי של יוסף וצערו של אביו
עולה בעיניי הקורא מתוך הפסוק הזה. זה גדולתו וזה עוצמתו. חמש מילים ואיזו עוצמה יש בהן: אני יוסף! העוד
אבי חי?
מסיבות אלו בעיקר נראה בעיני הפסוק "העוד
אבי חי?" כפסוק המרגש ביותר
בתנ"ך. ופעמים שיוצא לי להשתמש בו בחיי היומיום, הרי שבכל פעם כזו אני מתרגש
מחדש.
2.ראציונליזציה של הדברים בהבטים שונים
"
העוד אבי חי?"אפשר משפט זה לקחת כתבנית או פורמולה להיבטים בנתיבי חיים שונים
באורות אחרים.
הדרך
השכיחה ביותר היא הדרישה בשלום מישהו מוכר לך ולחברך. אין זה משום דרישת שלום
הרגילה כלאחר –יד ,אלא כאשר מדובר במישהו
שלא פגשת בו מזה זמן רב יכול גם להיות חודשים או שנים. מישהו שבהחלט היה לך קשר
מכל סוג שהוא עמו לאורך זמן מסוים. אתה מתעניין ושואל לאו דווקא במצבו הפיסי, אלא
במצבו הכללי הנפשי העסוקי ההתנהגותי.
העודנו חי לעניין זה הוא : האם חלו בו תמורות. האם התחתן בינתיים האם נולדו
לו ילדים? מה עיסוקו העכשווי, אם היה בעל מזג סוער, ספונטאני, רודה, האם סר מדרכו
זו ובא אל הטוב? אם היה טוב לבב האם נשאר כפי שהיה או שהחיים הפכו בו להיות אחר.
הסתייגות:
יש להיזהר עד מאוד ולשאול שאלה שכזאת אנשים שידוע לך או סביר בעיניך שמכירים את
התנ"ך לרבות את ספר בראשית. שאם לא יכול שיפרשו שאלה זו שלך לרעה וכל כוונתך
הטובה תתפרש על דרך הלעג וההלצה.
דרך
אחרת היא: מה טיבה של עבודה זו? האם נשארה
כמות שהיתה כשהתחלת לעבוד או שמא השתנו בה
תהליכים כתוצאה מקדמה, מטכנולוגיה חדשה? מהתפתחות המדע?
אתה
חוזר למקום מושב ילדותך ועתה אתה שואל
העודנו חי? היינו האם דפוסי ההתנהגות האופיינים לאותה חברה כפי שהכרת אותם
בילדותך, הם אותם דפוסי התנהגות בהווה? היחס לבני אדם, לתושבי השכונה, לזרים, גינונים
שונים אופייניים, דרך קבלת אורחים, מנטאליות והתנהגות כללית.
העוד
אבי חי? עומד גם במשמעות האם עדיין הדברים רלוונטיים. דרך משל אתה עומד בפני עסקה
מסוימת ברגע האחרון מבטל את העסקה אך אחר שבוע אתה נמלח בדעתך וחוזר לאותה עסקה,
הפעם מעמדת כך נחותה יותר לכן השאלה האם הדברים עדיין רלוונטיים כפי שהיו מלכתחילה
היא בבחינת העוד אבי חי.
מדוגמאות
אלו ניתן להבין שמשמעות הביטוי עוד אבי חי? מעבר לגורם הרגשי שבו הוא
האם
הדברים בעינם עומדים. או שמא חל שינוי כל שהוא.
[1] שהרי מבחינה פיסית ברור שיוסף חקר וידע את מצבו של אביו בכל רגע
שרק רצה. שהרי לא חסרים היו לו מודיעים , מרגלים, ושליחי מצווה, בכנען למשימות
מסוימות עובדה שנקט בעצמו במלה "מרגלים" .כך כינה את אחיו. לכן
אין ספק שאנשיו יידעו אותו במצבו הפיסי של אביו שהיה יקר לו.
[2] ולכן על פי חז"ל זכה שגולגולתו נתגלגלה לה אל מערת המכפלה. ונקברה
שם.
[3] אגב גם כאן יש אי סימטריה שבהקשר ליעקב רבקה אמרה שאם ייקח הוא לאישה
מבנות כנען אין לה טעם לחיות אך לעשו לא באה שום התרעה מסוג זה או אחר טרם נשא את
נשותיו הכנעניות.
[4] ראה חולשת יעקב בפרשת דינה פרק לד
בבראשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה