על אהבה ואהבה
ממבט ראשון
1.
מבוא.
אהבה היא כמו אלוהים!
קיימת
ידיעה שהיא מופלאה מהאדם. שהיא אכן קיימת. שאפשר להרגיש בה שהיא אנרגטית ובעלת
עוצמה.
עם
זאת, אי אפשר להגדיר אותה, גם אי אפשר לתאר אותה. כל לשון וכל שפה מתגמדת לעומתה ולא קמה עוד
מלה שהיא בעולם או צירוף מילים שיכולות להצביע עליה ולומר לזאת נקרא אהבה.
הסדר
המופתי הפלאי שבעולם לא ניתן להסבר בשכלו של בן אנוש. אך ברגע שינסה אותו אדם
להסביר את מהותה של האהבה, הוא ייווכח לדעת שאין בידיו כלים בהם יוכל להסביר.
לפי
זה יוצא שאי אפשר להמשיך ולכתוב ואף לא מלה אחת בתחום האהבה שהרי אמרנו שאי אפשר
להגדיר אותה להסביר אותה או לתאר אותה במילים. זה נכון. אך כשם שאנו משתמשים
בביטוי " דברה תורה בלשון בני אדם" כדי להסביר דברים בדברי אלוהים או במהות האלוהים שאין מילים
בלשון להסבירם, כך ננסה לתאר את האהבה
בלשון בני אדם. כמו היינו אומרים דיברה אהבה בלשון בני אדם.
2. דיברה אהבה בלשון בני אדם
אהבה
היא סוג מסוים של רגש שנובע מגירוי הבא בדרך כלל באחד או יותר מאחד מחמשת החושים או בכללותם. העין הרואה היא
בדרך כלל זו המוליכה את הגירוי החזק ביותר אל המח בעיקר באהבה אבסולוטית הבאה ממבט
ראשון. לכן גם נקראת היא " אהבה ממבט ראשון" היינו מראייה
ראשונית[1]
האוזן השומעת מתרגמת קול ערב אל עינוג מסוים המגרה את המח לתשומת לב מיוחדת.
הריח או נכון יותר ריח הבושם או ריח הגוף
עשוי גם הוא להשפיע על מכלול הקסם המגרה את מח האדם לתשומת לב מרבית ותחושת הרצון,
או הנכונות לרצות מאוד שהוא חלק מתחושת האהבה. מובן שהמישוש שבא בדרך כלל בשלב
שלאחר הראייה עשוי גם הוא לגרות את המח לעינוג מסוים המרטיט נימים פנימיים שבגוף
וכאילו מרחיב את החזה בתחושת עילפון מענגת.
חוש הטעם הוא זה המופיע בדרך כלל כאחרון לשורות החושים וזו הנשיקה ששפתי
שני המינים נפגשות וטועמות טעם אהבהבים זו את זו.
האם
אפשר לומר על האהבה שהיא התפשטות הגשמיות? היינו כולה רוחניות נעלה מרוממת נפש
שאין שני לה? קשה לומר זאת שהרי אנו יודעים מניסיוננו אנו ומאמירת קודמנו שאי אפשר
לה לאהבה שתהא רוחנית בלבד. שאחרת אינה אהבה של אמת, אלא אהבה אוטופית. תחושה המתיימרת
להיות אהבה ולא היא!
זאת
אומרת שאי אפשר לה לאהבה שתהא רוחנית בלבד כשם שאי אפשר לה לאהבה שתהא חומרנית
בלבד. אהבה היא מיזוג בלתי מתפשר של חומר ורוח. ואי אפשר לו לאחד בלא השני.
הערה:
אהבה אפלטונית במובן המודרני שלה קיימת אך היא חריגה מהנורמה המקובלת ומתייחסת
לקבוצות קטנות של בני אדם ואנו מדברים כאן
על המצב הנורמלי הרחב.
2.1
תדירות
זמן עוצמה
האם
ניתן לדרג את עוצמת האהבה לדרגות או רמות שבין
1-10 ? או בהתאם לפרמטרים דומים?
דומני
שכל ניסיון לכמת את האהבה או לתרגם את עוצמתה לרמות בסולם זה או אחר, כל ניסיון כזה
לא יהיה רציני. והסיבות לכך ברורות:
כל
אדם אינדיבידואל בפני עצמו. האדם הוא בבחינת
מכונה המורכבת והמתוחכמת והמסובכת ביותר בעולם. התחושה או ההרגשה היא שם
עצם מופשט שלא ניתן למדידה או לכמות. מצאנו שבשני הגורמים אי אפשר להשתמש כחומר
למדידת עוצמה. העוצמה היא אישית מאוד ופונקציה מאישיות האדם. משך זמן האהבה
תלוי גם במורכבות האדם והתוצרים הנלווים
מריגושיו ותחושותיו, ולא פחות מכך הוא פונקציה של התייחסות האחר אליו. אם האובייקט
הנאהב לא משתף פעולה הוא עשוי או להגביר את הגירוי אצל האוהב לאהוב בעוצמת יתר
היינו למשוך אותו אליו יותר או ההפך להרחיק אותו.
התדירות
היא מעין סינוס העולה ויורד או נמשך בקו אחיד. אך האמת שבדרך כלל אנו עדים לעליות
וירידות באהבה כאילו מקו ההתחלתי בעל עוצמה חזקה שמרכיביה הם בדרך כלל הסנוור
הראשוני והתשוקה המינית. אל ההתרגעות והפיקחון
שכאן האהבה היא חזקה אך מתונה יותר מבוקרת יותר. . קו זה יכול להימשך על
פני שנים. ומכאן ישנה התפצלות או נסיקות כלפי מעלה עם ירידות קלות לצורך עליה. או
ירידה תלולה מטה עד אל קו האפס. הכל תלוי באישיות האדם ובצד השני.
3.איפיוני
האהבה – מהות
3.1
ההצקה
המאפיין
הבולט שבאהבה הוא ההצקה או ההטרדה הבלתי פוסקת. שינוי מהותי לקיים. אם עד
כה היה האדם במעין שלווה יחסית היינו חי למישרין עם טרדות היומיום הרגילות, הרי
שמעתה הוא מוטרד כמעט במשך כל שעות היממה, אשר בהם הוא ער. עתים גם בחלומות הלילה.
ההטרדה היא טרדת האהבה. ומרכיביה הם חושניים במהותם. הכמיהה להיות ליד
האהוב או האהובה.[2]
היינו במרחק ראייה ממנה. געגועים בלתי פוסקים אליה. הרצון לגעת -
קרי חוש המישוש. לדבר. להיות יחד ועד כמה שיותר יחד היינו לצמצם את הקרבה
בבחינת; במקום אצבע את כל היד!
3.2.
הפנטזיה
מאפיין
אחר לא פחות חשוב הוא הפנטזיה. או "הפנטוז עליה", בלשון עמך.
המאוהב נותן חופש לעצמו לשוט על כנפי הדמיון
בכל אשר קשור אליו ואליה. ודומה כי הדמיון הופך להיות מוחשי מאוד רחב
אופקים וצבעוני מאוד. הסצנות המופיעות בו הן תמונות מסוגים שונים במקומות שונים
מאירועים שונים.
התחושות
המלוות את הסצנות הדמיוניות הן מאוד צבעוניות ומוחשיות ומעוררות אמוציות חזקות.
הפנטזיה היא למעשה חיקוי למציאות או השגת הדברים ברוח, מה שלא ניתן להשיג בחומר.
הפנטזיה מבליטה את הרצוי לאוהב אך לא נותנת את המצוי. היא אמורה לפרוק מתחים, אך
בפועל היא יותר מעלה את סף הכמיהה והמתח מאשר
עוזרת להפחתתו. הדבר דומה כאילו לזריעת מלח על הפצע הפתוח.
האהבה
אינה רצונית. גם אם האוהב רוצה להרחיק מעצמו את האהבה, האמצעים שבידו דלים לעומת
העוצמה האגורה בה. האהבה באה וכובשת את האוהב באחת. באופן אקראי לחלוטין. איש לא
שואל את רצונו לאהוב או לא לאהוב. הוא נכבש. ומשנכבש שוב אינו יכול להשתחרר ממנה
בכח ההיגיון והשכל. כאילו והיינו אומרים בלשון שגיא נאור שישנה כאן מלחמה בין הרגש
לשכל כאשר ידו של הרגש על העליונה.
3.3
חוסר שליטה עצמית
אחד
ממאפייניה של האהבה והדגש מושם דווקא על מה שאנו קוראים בז'רגון העממי " אהבה
ממבט ראשון" הוא חוסר השליטה. אדם לא יכול למנוע מעצמו את האהבה. כאשר
"הקליק" נוצר בין אם משני הצדדים בין אם מצד אחד מאותו רגע הדמות ,כמו
שנאמר לעיל, כאילו יושבת במוחו של האדם ולא נותנת לו מנוח. הוא עשוי לראות אותה
בכל שקיעה בכל מבט מחלון הבית. על המדרכה שבצד הכביש, בחנות הבגדים ובשווקים. אין
מנוס מהאהבה ואי אפשר לעצור את "זרימתה".
3.4
געגועים
געגוע
אף שלא עולה תמיד בתודעה כגעגוע הוא אחד
ממאפייניה החזקים של האהבה. האוהב
מתגעגע אל אהובתו ורוצה להיות בקרבתה ועד
כמה שיותר מהר. המרחק בין הפגישות, אף כי מבחינת אורך הזמן המציאותי, בעינו עומד,
והוא קבוע, לא רק שהוא כאילו מתמשך כפונקציה של הגעגוע, אלא הוא כביכול מתארך מעל ומעבר להיותו.
3.5
דחף המימוש
אהבה
שאין בה מימוש היא כמו פרי יפה לעין ותוכנו בוסר. כמו ראייה של רהיט יפה בחלון
הראווה באין יכולת כספית לקנות אותו. כל אוהב נושא עיניו למימוש אהבתו. הוא רוצה
לחבק לנשק לאהוב. אי היכולת הזאת ותהיינה סיבותיה אשר יהיו היא מתסכלת. היא מגבירה
את הכמיהה את התשוקה והדחף לממש את האהבה, מאידך אי היכולת, כאמור, מתסכלת
שבעתיים. וכך אדם נכנס למעין לופ היינו מעין לולאה של תסכול שקשה לצאת ממנה.
3.6
האהבה האובססיבית:
אחד
מסממניה של אהבת האמת היא האובססיה המלווה בקנאה לאדם הנאהב. כלומר העלאת ערך
האהבה אל סדר קדימויות ראשון מעבר ליתר העיסוקים הרוחניים ,מעשיים, שהיו לאותו
מאוהב עד היום. האובססיה מקנאה לאהובה עד כדי כך שהיא כאילו כולאת אותה בכלוב של
זהב כדי לשמר אותה אך ורך לאוהב. מבחינה זו היא כפייתית במהותה, ושוללת חופש
מהנאהבת. מצב שעלול להביא לתוצאות הפוכות לרצונו של האוהב עד כדי דחייתו הטוטלית
על ידי הנאהבת. מבחינה זו האובססיה גורמת לשתי תופעות לא רצוניות : קנאות בלא
מצרים לאהובה. וכן כפייתיות רכושנית.
3.7
רכושנות באהבה
הרכושנות
היא אם כל צרה באהבה. לכאורה אפשר היה לחשוב שהקנאות האובססיבית המוליכה לקראת
כפייתיות ורכושנות, עשויה להחמיא, לנאהבת בכך שהאוהב אוהב אותה בלא מצרים ,בלא
גבולות ,עד כדי שהיה רוצה שתהיה רק שלו לנצח נצחיים. אך המציאות מלמדת שההפך מכך
הוא הנכון. והסיבה ברורה וההתנהגות של
המאוהבת מדברת בעד עצמה.
אדם
מטבעו הוא שוחר חופש הוא רוצה במימוש החופש הטבעי הרעיוני והמעשי שניתן לו על ידי
הטבע. הוא גם ייצור חברתי שרוצה בחברה ולא
להיות סגור בארמון בדולח. שלילת החופש מאדם הוא המעשה המחפיר ביותר והכואב ביותר
לו אפילו שמדובר משלילה הבאה מאהבה עמוקה.
שהרי
כאן אנו עדים לעוצמת זיקה גבוהה ביותר והשקה גבוהה ביותר בין אהבת אמת עמוקה
ומתחשבת, לבין אהבה עמוקה אנוכית מטורפת שהינה שלילית מעיקרה.
והתוצאות
שאנו שומעים וקוראים לגבי אהבה אובססיבית רכושנית כפייתית מדברות בעד עצמן . תמיד
שליליות ובהרבה מן המקרים הרות אסון.
4.
מהות האהבה
4.1
נתינה
הנתינה
היא תכונה בולטת ועיקרית באהבה. היא מובאת
בשני אופנים. האחד הוא האופן או הצורה הלא רצונית. והשני הוא האופן הרצוני.
הצורה
הלא רצונית, מתבטאת בעיקר בתחום הרוח. המחשבות על האהובה דמותה המופיעה בכל מקום
כנגד עיניי האוהב. המחשבות הבאות והולכות על נתינה, פעמים לצורך קבלה, כל אלו הם
סממנים של נתינה במישור הרוחני. הנתינה הרוחנית, מגייסת לצורך הגשמתה לא מאט
אנרגיות ומשאבי כח נפשיים. ותוצאותיה הן
לא אחת עייפות נפשית, עצבנות, ועצב נוגה בשל תמרור של אין תכלית...
הצורה
הלא רצונית, המתבטאת בתחום החומר היא רגעית ונכון יותר לומר ספונטאנית מעיקרה.
הדחף לתת מתוך רצון מודע או לא מודע, להתחבב , להיות טוב, נחמד, להרשים, גורמים לפעולה ספונטאנית, לפעמים לא
מבוקרת, שמעמידה את האוהב באור מטופש או שלילי בעיניי המאוהבת החכמה.
מצד
שני קיים האופן הרצוני. כאן הנתינה היא תוצר פעולה מוחית של מחשבה תחילה ודחף
רצוני להגשים את המחשבה הזאת שמעיקרה היא נתינה.
המאוהב מחפש הזדמנויות לתת מעצמו.
והפעילות היא ברובה פיסית ולא רוחנית, אם כי יש בה משום תולדה רוחנית.
השלבים
הם: המחשבה מה לתת, העיתוי מתי לתת,
והנתינה המפוקחת המבוקרת. גם כאן הרצון לתת ובכל מחיר עלול להביא למצבים לא
נעימים של: הבכת המאוהבת: היינו העמדתה במצב של מבוכה, הן בשל ההפתעה, המתנה עצמה
שיכולה להיות חסרת כל פרופורציה למצב היחסיים וההתקשרות בין בני הזוג לדוגמא הוא
קונה לה מכונית לאחר שבועיים של הכרות שאפילו היתה בה גם מריבה אחת או חיכוך לא
נעים.
4.1.1
יחסי גומלין נתינה ואהבה
ההרמוניה
בנתינה ואהבה מתבטאת ביכולת לתת או הדחף לתת, אך ביכולת והרצון גם לקבל. היינו לתת
את האפשרות גם לבן הזוג להוציא מעצמו מהפנים אל החוץ ולתת לאוהב אותו משהו גם משל
עצמו. אמנות האהבה מבקשת יחסי גומלין כאלו בין נתינה וקבלה בין בני הזוג.
4.2
רוח וחומר
כמו
כל דבר אחר בחיי אדם, כך גם האהבה מורכבת במהותה מרוח וחומר אלו שתי תכונות שבלעדיהן אי אפשר לה לאהבה
שתתקיים. החומר, אלו החושים וההתפרקויות הכימיות בגוף בשל גירוי של החושים . החומר
הוא גם הדמות הנאהבת המגרה את חושי המאוהב. והרוח הוא יחידת העיבוד המרכזית שבמח
האדם והאווירה שמשדרת המאוהבת ממנה כלפי חוץ.
הרוח והחומר הם כל כך טריוויאליים לעניין האהבה, עד כי לא הייתי רואה בהם
כל כך תכונות כמו תנאים. תנאים ראשוניים
לאפשרות פיתוח אהבה.
4.3 התמזגות – שניים שהם אחד
שיאה
של אהבה ומהותה היא הרצון או הדחף להיות שניים שהם אחד. יש הרואים בכך את פסגת
האושר וקתרזיס לכל התשוקות הכמיהות
המאוויים והתחושות שסובבים ומרכיבים את
תכניה של האהבה.
4.4
קנאה
הקנאה
שהיא ערך בפני עצמו היא במהותה של האהבה
או בעומק לבה של אהבת האמת. היא למעשה אמביוולנטית . הקנאה היא גם לאהובה להיותה רק שלך. והקנאה יכולה להיות גם כלפי הזר הנותן עיניו
באהובת לבך. יש ואנשים מתכחשים לקיומה בבחינת "לי זה לא יקרה " או
" אני כל כך בטוח באהבתה אלי ש.." וכד' אך באופן מודע ולא מודע הקנאות
עולה ומבצבצת מעל פני השטח.
4.5
וותרנות
המאוהב
נוטה לוותר גם על דברים שעד כה היו בשבילו כנכסי צאן ברזל. והכל כדי להשיג את
אהובת נפשו או להגשים את אהבתו. אין המדובר כאן על וותרנות שחייבת להתקיים בכל
מערכת יחסיים שבין בני זוג ולאורך שנים, אלא בוותרנות שבשלב הראשוני של האהבה שלב
הכיבוש או רכישת הלב של הנאהב על ידי האוהב. כאן האוהב יהיה מוכן לשלם מחיר נכבד
כדי להשיג את מבוקשו. וזה מחיר הוויתור.
4.6
הגירוי הוויזואלי חזותי
מן
הראוי לציין שסף הרגישות אצל המאוהב גבוה מעל הרגיל . או נכון יותר לומר מעל
הנורמה המקובלת שלו. הרגישות גבוהה עד כדי כך שכל מראה שיכול להזכיר לו את אהובתו
או פרט ממנה ,יכול להגביר את רטט הלב את הפנטזיה הדמיונית, את הכמיהה ואת הרצון להיות יחד. כך ,דרך משל, אם עיניה
כחולות. אפשר ושלט מואר בלילה בצבע כחול יכול להזכיר לו את עיניה ולהעלות את דמותה
כנגד עינו הפנימית. הסתכלות בתמונה שלה יכולה לעורר את חושיו ואת תשוקותיו. הרחת
הבושם שהיא משתמשת בו עשוי לעורר הורמונים המופרשים שגורמים לכמיהה לרצון להיות
ליד ,לחוש, לכניסה למין אופוריה עד כדי
שיכרון חושים. ברור שהגירוי הוויזואלי הוא רגעי ולא מתמשך. הוא נכון לרגע הראייה
העולה כמו סינוס על לשיא, ומתחיל לרדת עד לקו האפס. אין ספק שאותה תמונה יכולה
במרווחי זמן מסוימים לעורר את האופוריה כל פעם מחדש אך למספר פעמים מוגבל בהחלט.
כי כמו כל דבר בחיים גם החזרה כאן על אותה
פעולה אותו מראה של תמונה הופך להיות בנאלי, והשפעתו תהיה זעומה.
4.7
הזדהות - חיקוי מתוך התבטלות:
אחת
מתכונותיה של האהבה המופיעה מדי פעם היא הרצון להזדהות עם הנאהב. האוהב שכל כך
אוהב אותה, רוצה בתת מודע או במודע להזדהות עמה. הזדהות זו יכולה להיות בצורה של
הסכמה רעיונית. בתחומי החיים השונים, אפילו בתחום הפוליטי מדיני. היינו לרצות
להיות משוכנע באמיתות שהיא אומרת "כתורה למשה מסיני". לפעמים, יכול הדבר
להתבטא בעווית פנים או בצורת מבט, היינו חיקוי פיסי חיצוני, אפילו בצורת דיבור
ואימוץ ביטויים. הדברים מאוד אינדיווידואליים ושונים מאדם לאדם והם תולדה של אופי
חוזק נפשי ועוצמת האהבה מעל הכל. אך ברור שהם קיימים וההזדהות היא מתכונותיה של
האהבה.
5.
חשיבותה או כובד משקלה של האהבה בחיי אדם ועולם
בלא
אהבה ככלל דומני שהעולם לא היה יכול להחזיק מעמד ואפילו לא לרגע אחד. וכאן מדובר
על אהבה לשמה ובכל תחום שבו היא סובבת.
אך
אם נדבר על אהבה ביחסים שבינו לבינה אפשר בהחלט לומר שהיא שורש החיים או יסוד חיי
אדם. היא התשתית לכל פעילות רגשית ולהמשכיות הדורות. ובלא המשכיות אנושית אין טעם בקיומו של עולם, מבחינת
ראות עיניו של האדם עצמו. שבלא אדם אין טעם בקיום עולם, כשם שהאלוהים הוא פונקציה
לקיומו של האדם. שמה הטעם בנוכחות אלוהית או אי נוכחות אלוהית אם אין מבט אנוש
להבחין בכך?
היצר
החייתי שבאדם או הבהמי להתאחדות אין די בו כדי ליצור המשכיות, אם האהבה אינה קיימת. כי בלא נוכחותה אין מי שידאג לילוד ולכל צרכיו לרבות הגנה ומזון. כך שהוא בעצם נדון לכליה. רחמים או
חמלה, אינם פונקציה של אהבה אך דורשים הם משאבי כוחות נפש, ואם הכלל יפעל בלא רגש אהבה, החמלה והרחמים יתפוגגו משך
הזמן ושיגרת האגואיזם האנוכיות והדאגה אך
ורק לאני, יחסלו את ההמשכיות החייתית טוטלית. לפיכך, הטבע יצר את האדם והחי כך
שרגש האהבה ייפעם בו מיד עם לידתו. הנה כי
כן הרך הילוד יחפש עם לידתו את קירבת האם והיניקה היא סמל לאהבה גדולה בין הרך
לאמו.
מכאן
נובע שהאדם נולד אל תוכה של בועת האהבה
ואתה הוא גדל וממנה הוא צומח.
האהבה
אפוא היא שם עצם מופשט מולד. אי אפשר למנוע אותה ואי אפשר להתעלם ממנה. היא באה
בכח הטבע.
רוצה
לומר שהאדם נולד אל הטוב שבעולם ולא אל הרע שבו, שכן האהבה מתיימרת להיות טובה
לפחות לפי שאנו רואים אותה ומכירים בה. והיא זו שעמה נפגש האדם לראשונה בחייו.
כדי
לחדד את הדברים אפשר בהחלט לומר שעם התכונות השליליות לכאורה כמו השנאה או הקנאה,
האדם נפגש בשלב מאוחר יותר של חייו. בשלב ההתמודדות עם קשיי החיים, לרבות קשיים
חברתיים.
בהנחה
שהעולם סובב לנקודת ראותו של האדם, זאת אומרת שבלא אדם אין שום ערך לקיומו של
העולם או לאי קיומו, בהנחה שכזו ,אפשר בוודאות לומר שהעולם הוא פונקציה של הימצאות האדם מבחינת האדם
עצמו. אך כפי שהראנו, מציאות האדם תלויה
בהמשכיות. והמשכיות תלויה ברגשות ומעל לכל ברגש האהבה! שאמרנו, שבלא רגש זה ,העולם
סביב האדם לא היה יכול לעמוד ואפילו לא רגע אחד והאדם עצמו היה גם הוא נכחד עד
האחרון שבו.
סיכומו
של דבר הוא שאהבה ככלל ואהבה בין מין לבן מינו היא מאושיות העולם ובלעדיה ספק אם
העולם היה יכול להתקיים כמות שהוא אם בכלל.
6.
אהבה ממבט ראשון
האם
קיים אשרור למושג " אהבה ממבט ראשון?" הייתי אומר שאלו לא היתה לכך
אחיזה במציאות הביטוי הזה כלל לא היה מופיע בפי אנשים בארץ וברחבי העולם. אם כך מה
היא אותה אהבה ממבט ראשון מה מהותה ומאפייניה?
מאחר
ואין , לדעתי, מילים בשפת אנוש להגדיר אהבה מה היא, נכון הדבר גם לאהבה ממבט
ראשון. ובאין כלים ובאין שפה, נסקור גם כאן את הנושא בהשאלה לאותו ביטוי
תנ"כי " דיברה תורה בלשון בני אדם"
לי
נראה שאהבה ממבט ראשון אינה בדיוק אהבה לשמה. או אהבה במשמעות שהסברתי לעיל. זו
מעין "מכה "ראשונה, או מעין "סנוור" ראשוני שבכל מקרה שניהם
תוצרתה של תשוקה שבין מין אחד למין השני.
השאלה
הקרדינלית היא לא מהות האהבה הזאת, אלא סיבתה או במילים אחרות מקורותיה או
שורשיה.
את
התשובה לשאלה אומר זאת במשפט כללי אחד:
" התאמת הזהות התת מודעת לדמות המציאותית
הנראית לעין"
במה
דברים אמורים?
לשם
כך יש להפנות מבט שנים רבות לאחור. אפשר לומר בפירוש לימי הילדות. הילד או לחילופין הילדה רואים מול עיניהם את
הדמות בת המין השני לראשונה באפיון מסוים. זו יכולה להיות האם כלפי הילד או המורה
שבכיתה, או נערת הביבי סיטר. או השכנה שממול או החברה של האם וכל אחת אחרת. מאידך
זה יכול להיות כלפי הילדה דמות האב באפיוניה המיוחדים. דמות המורה, הילד הגדול
הסמכותי שבשכונת המגורים וכדומה.
יתירה
מזו: גם מבט מסוים יכול להיקלט אל התת מודע כמאפיין צורת היד הנשית או הקימורים
המעוגלים הנתפסים בעיניי הילד כמאפיינים של האישה. יכול שזה יהיה צורת המבט וארשת
הפנים של הגבר, בעיניי הילדה או צורת התסרוקת שלו.
פרטים
חיצוניים גופניים כאלו נתפסים ונקלטים בעיניי הילד או הילדה ונשלחים אל התת מודע.
מובן
שהפרטים המאפיינים הנקלטים בעיני הילד, הם
אינדיבידואלים לכל ילד וילד כפי שנתפסים
ומתפרשים בתודעתו כסממן מובהק לדמות הנשית, למשל.
הפרטים
האלו לא מחויבים להיות דווקא אברים נשיים השונים מאברי הגבר. כי הילד בתודעתו, עדיין לא מתייחס עדיין להבדלי
המין או להיבט המיני מאחר וטרם הגיע לבגרות או לשלב המיני הראשוני בחייו. זה יכול
להיות מבט חיוך מסוים. צורת יד, ריח, קול שמושך את תשומת לבו, וכד'
עם
ההתבגרות המינית או גילוי המין השני
כשונה, והימצאות הילד או הילדה בגן הילדים או מדויק יותר בבית הספר בחברת
ילדים, נתפסת העין באותה דמות הזהה בפרטיה
השונים לאידיאל שאוחסן עד כה בתת מודע של המתאהב. מובן שהמתאהב או המתאהבת עצמם לא
מודעים , בדרך כלל, לסיבה שגורמת להם להתאהב דווקא בבן זה או בבת זו מכול המבחר העומד לרשותם.
הפרמטרים
יכולים להיות ,כאמור ,תנועות מסוימות ושפת הגוף, צבע צורה, ואופן המבט של העיניים,
ריח מסוים, וכד'.
מובן
שאל הזיקה הראשונית הזאת, שהיא , לדעתי, חלק המשיכה הסמוי העוצמתי, מצטרפים
פרמטרים אחרים שכל אחד מהם מניח את הנדבך שלו להשלמה וחיזוקה של האהבה אל מעין
יחידה הומוגנית אחת. פרמטרים אלו יכולים להיות בין השאר:
יופי
חיצוני
יופי
פנימי
המעמד
החברתי של הנאהב
הגינונים
והרמיזות מצד הנאהב כלפי האוהב.
גורם
התחרות המעורר את ייצר הקנאה וממילא מעלה את סף הכמיהה.
חוש הומור
אינטליגנציה
טבעית
פיקחות
רצינות וכד'
עם
זאת יכולים להיות גם פרמטרים מרככים או דוחים או מפשירים את האהבה הראשונית כמו:
טיפשות
זולות
קושי
עורף
וכחנות
יתירה ,וחוסר פשרנות
שתלטנות
בלתי נסבלת
אי
יושרה ושקרנות
צורת
התנהגות בוטה
כלומר
אם אסכם זאת בכמה מילים הרי שאם עיניי המתאהב פוגשות באותה תבנית או מודל שנתפס
אצלו בתת מודע כסמל לנשיות ,העין מעבירה את ההתרשמות למח אשר מקביל את הנתונים מול
נתוני האישה הנשלפים מהתת מודע למודע, ובהתאם למידת ההתאמה מתפתחת או פורצת ,באחת,
התשוקה העזה. וכל זאת בטרם היכרות של אותה אישה או נערה מבחינת המהות התוכן
וההתנהגות עוד בטרם פצתה את פיה.
לאחר
הזיק הראשוני הזה או מה שנקרא בעגה היומיומית " התאהבות ממבט ראשון"
המתאהב, נאמר בפגישה ראשונה עם האהובה ,מפעיל פרמטרים מהמודע שבו בהתאם לניסיון
חיים שצבר ובהתאם לאינטליגנציה שלו. היינו
הוא שם לב לפרמטרים החשובים לו ולאישיותו כמו פיקחות שנינות חדות לשון, סמכותיות,
שלווה התנהגות, וותרנות, וכדומה.
אם
קיימת התאמה בין התפיסה התת מודעת הרגשית, לבין הפרמטרים השכליים קרוב לוודאי
שאותו אדם ינסה לפתח קשרים עם בן אותו המין, ואותה תשוקה תיהפך לאהבה. היינו
למצבור רגשי שאין לו פירוש ואין לו תובנה. הוא פשוט מופיע בכח הרגש והשכל שחברו
יחדיו אל אובייקט אחד
6.1.
מה בין אהבה בוגרת לאהבה ממבט ראשון
תביעת
העין הראשונית של הילד היא עוצמתית. ועד
כדי כך, שנדמה לי שלא אטעה אם אומר שעקבותיה באים לידי ביטוי גם באהבות הבוגרות
הבאות מתוך ניסיון חיים ופרמטרים לבחינה רגשיים ושכליים שמתפתחים בתודעת האדם עם
השנים. עם זאת ברור שהחלק הדומיננטי הוא לא זה שעולה מהתת מודע כמו בעבר, אלא
דווקא החלק הרחב יותר עתיר ניסיון חיים והיבטים הבאים מאישיות המתאהב או
המאוהב.
זאת
אומרת, המדדים הרציונאליים שפותחו במשך השנים ונקבעו בזיכרון האדם הם אלו המעוררים את הרגש בהתאם לתכונות
או המראה כפי שניבטים אליו מהדמות הנאהבת. לכך אפשר ויצטרפו בעמימות מה מדד
אחד או יותר, מארכיון המח ,לגבי הדמות הנשית האידיאלית כפי שנתפסה בילדות.
השאלה
העולה מעצמה היא עד כמה עלינו להתייחס ברצינות לאותו קשר עין ראשוני שאנו קוראים
לו אהבה ממבט ראשון. התשובה לכך היא חד משמעית. עלינו להתייחס במלוא הרצינות לכך.
והסיבה היא התוכן העומד מאחורי אותה ראיה או הנתונים שמאוחסנים בתת ההכרה שלנו
שהופכים למידע הרמוני אחד הגורם לנו לרצות להשתוקק אל הנאהבת ממבט ראשון. אין כאן
זיוף, אין כאן מלאכותיות, יש פה אמת צרופה אחת. תרצו, אולי משיכה חייתית שאין שני
לה באמת שבה. זו בהחלט יכולה להיות אהבה עוצמתית או אהבה רגועה אך עדיין ובכל מקרה
זו תהיה התעצמות הרגש לכדי מה שאנו קוראים אהבה.
עם
זאת מובן שהפגישה הראשונה יכולה להעלות פרמטרים נוספים שדומיינו או הוכתבו על ידי
השכל בהתאהבות ממבט ראשון. פרמטרים אלו יכולים להתעמת עם המציאות לכדי אימות חיובי
או אימות שלישי של תצורות הדמיון שלנו,
ומכאן הדרך תהיה פתוחה הלאה קדימה או תיעצר בנקודה זו.
אם
הקשר של האהבה ממבט ראשון הצליח בפגישה ראשונה וממשיך הלאה לפגישות הבאות הרי שככל
שמתארך הזמן של ההיכרות, מצטבר עבר משותף בעל אירועים משותפים, חוויות משותפות.
אלו יוצרים משקע שקיים בתודעת שני האוהבים משקע שעלול למתן, אומנם, עם השנים את
האהבה הסוערת, אך מחזק את בריחיה מחזק את יסודותיה לכדי אהבה שיכולה להימשך למשך
שנים רבות.
האהבה
הבוגרת שנקרא לה הרומנטית, תלויה מאוד
במדדי חיים הקשורים לזוגיות טובה כמו יכולת
לוויתור הדדי, הליכה בראש אחד
ויחד, התגברות על קשיי חיים כמו מצב כלכלי, אובדן, הדרדרות בריאותית, שהם מצבי
חיים קשיים ביותר שעלולים לגרום למריבות רבות עד כדי פירוד. כאן נבחנת כוחה של
אהבה שנבנתה במשך השנים ותכניה או ברגיה או חומר הפלדה שבה הם העבר המשותף
והאירועים המשותפים שחוו השניים, ככל שהאהבה חזקה יותר, קל יותר להתגבר על הקשיים
ובעיית ההפרדות מתרחקת, ככל שהאהבה נחלשת
ואין בכוחה להשפיע על הרגשות לחיוב, ההפרדות ופירוק המשפחה הולך וקרב.
6.1.1 ההתקשרות.
אי
אפשר להתעלם מהעובדה שקיים סיכון מסוים באהבה ממבט ראשון, בה אנחנו צועדים על סמך
מדדי עבר בצרוף דמיון, שיוצרים רושם
ראשוני עז ,עד כדי התאהבות מבלי שהתוכן האמתי הריאלי מוכר לנו די צרכו. לפי זה
יכול להיות שבפגישה הראשונה תהיה התפקחות ויתברר לנו שהרושם הראשוני שלנו היה
מוטעה מיסודו ואין לנו הרבה נקודות השקה זהות או קרובות, יתירה מזו אנחנו שני
הפכים, ויתרה מזו הוא אדם רע ציני יהיר וכל מה שהיא לא אוהבת. או ההפך היא אישה
זולה צינית יהירה ומטופשת בדיוק מה ששנוא עלינו ואז באחת היופי או נקודות המשיכה
הראשונות שהיו בה מתגמדות לעומת תכונות האופי.
לעומת
זאת אהבה רומנטית קרי בוגרת הנבנית שלא
במבט ראשון אלא נדבך על נדבך על פי הכרות
שנוצרת על ידי מספר פגישות צבירת אירועים משותפים היינו בניית עבר חוויתי
משותף יכולה גם היא להגיע לשיאי עוצמה כבירים. יתירה מזו, יכולה גם לשמור על עצמה
ועל היותה קיימת למשך שנים בשל מה שהייתי קורא בלשון מליצית "אהבה
צוברת" כלומר סה"כ האירועים המשותפים החוויות, תכונות האופי המוכרות של
זה ושל זו, התנהגויות ידועות וכו שלכל זה הייתי קורא "עבר חוויתי
משותף". החוויה הזוגית הנבנית בכוחה של "אהבה צוברת" ו"עבר חוויתי משותף" יכולה להביא לאושר
ולבניה הדדית של חיים משותפים טובים ופוריים.
6.2
מהות ועוצמה באהבה ממבט ראשון:
אהבה
ממבט ראשון היא אהבת אמת לכל דבר. והסיבה לכך או הטעון לכך הוא חד משמעי: ישנה
התערבות ברורה וחזקה של הרגש. יתירה מזו היא יכולה להיות עוצמתית עד כדי הטרדת
מנוחה של האדם. וכל זאת בשל מבט של הרף עין או מבט מתמשך מבלי לנהל אפילו שיחה.
לפי
זה יוצא שאנו עלולים להתאהב אין ספור פעמים, ובאותה מהירות, כהרף עין, עולים
הזיכרונות של התמונות הרלוונטיות מהתת מודע המזדהות או מותאמות לדמות הנאהבת. אך
אין די בכך להתבססות חזקה, עד כדי שמנגנון ההדחקה הטבעי שלנו לא יצליח להרחיק את
הדמות הזו מזיכרוננו ומחיינו. מנגנון ההדחקה
עובד ברוב המקרים ובהצלחה כעבור רגעים או יום אנו שוכחים מאותה כמיהה,
תשוקה או התאהבות רגעית.
אם כי ישנם גם מקרים יוצאי דופן. זכור לי באופן
אישי מקרה שישבתי בצעירותי ליד חיילת שהזכירה לי איזו דמות אידיאלית של אישה שעלתה
אצלי מנבכי הזיכרון או התת מודע. הישיבה ליד אותה חיילת נמשכה כרבע שעה עד עשרים
דקות זמן מספיק כדי לקשור את יופייה עם הדמיון הפורה המייחס באופן טבעי תכונות
טובות ליופי. או רוקם סביב הדמות הנראית תכונות יפות שקיימות באדם. רוצה לומר
שהנטייה הטבעית באדם היא להשוות לה דמות אידאלית בכל המובנים.
מן
הראוי לומר שהיתה בעלת עיניים כחולות ושער בהיר כשל אמי, ודומה היתה במראה לשחקנית
קולנוע יפה בהירת פנים עם עיניים כחולות היינו צבעים כשל אמי ויופי יוצא דופן שווה
לב של צעירה בעלת יופי מסחרר כשל שחקנית קולנוע.
מעניין
עד כמה התשוקה המינית וההתאהבות של רגע מאפשרת יצירה של מגדל אהבה נדבך אחרי נדבך
עד כדי כך שהסיטואציה הזאת והישיבה ליד אותה חיילת , והזיכרון החי נשמר עד לכתיבת
השורות האלו. למרות שדיוקן פניה התעמעם ונשכח הרגשות שהיו התנדפו מיד, אך זיכרון
ההלם הראשוני נשמר.
עוצמת
האהבה ממבט ראשון כל כך חזקה שאפשר ותהיה לה השלכה רצינית על מהלך חייו של אדם
ובחירת דרכו בחיים
דוגמא:
מקרה
היפותטי של ילד או נער ההולך אם אמו במסדרונות בית החולים ועיניו נתקלות באחות יפת
תואר שעומדת מחייכת ומשוחחת עם אמו בגין שאלה שנשאלה.
תווי
הפנים של האישה, החיוך שלה, אולי צבעים הדומים לצבעי האם, נכנסים לארכיון
הזיכרונות שבתת מודע. מסתבר שאם היינו
מעמידים על דרך הניסיון קבוצות של נשים אלו בצד אלו ממקצועות שונים, בבגדי עבודתן,
כמו רפתניות, בשלניות שפיות, תופרות, אחיות. תשומת הלב של הנער המתבגר היתה מופנית
באופן ספונטאני אל קבוצת האחיות. ומשם היה בוחר את זו שהיתה דומה ביותר לאותה אחות
שחזותה עלתה אל מחשבתו מהתת מודע.
יתירה
מזו. מאוד יכול להיות שבבחירת המקצוע בחיים שלו היה בוחר אותו בחור מתבגר בלימוד
רפואה, או אח, או טכנאי רנטגן. כלומר,
מקצוע המביא אותו חזרה אל כותלי בית החולים. ולעולם לא יבין שכל זה בשל הראיה
הראשונית הטראומטית לגביו של אותה אחות שדיברה עם אמו.
עד
כמה שזה נשמע לא יאומן הרי שגם לריח יש אפקט בעל עוצמה בקשר האהבה ממבט ראשון.
הריח הראשוני הנשי , דרך משל, שנקלט בקולטנים של הילד או הנער. הוא "המודל
לזיהוי" היינו הוא זה שיכול לעורר את המשיכה הראשונית לאישה שריחה יזכיר לו
את אותו הריח שנשמר אצלו בזיכרון התת מודע. וכן ההפך כשמדובר על אישה בהתייחסותה
לגבר.
1.3
השפעת
הדמיון והפנטזיה באהבה ממבט ראשון
מאוד
מעניין לדעת שהבחינה הראשונית של האדם הנאהב בהתאם לתוצרי התת מודע שלנו העולים
למודע בשל גרוי הראיה שלנו בשל האיש /ה
הנכון במקום הנכון, תהיה תמיד אבל תמיד בחינה חיובית. אנחנו נרכז ,בלא מודעות לכך,
את כל התכונות החיוביות האפשריות לגבי אותו אהוב שראינו בהיבט עין, ונדחיק כל
הבחנה שלילית כל תכונה שלילית. למשל לאישה
יפה נייחס באופן אוטומטי תכונות אישיות יפות, או את כל התכונות היפות שנרצה שיהיו
לה. מבלי שדיברנו אתה ואפילו לא מלה אחת , היא נראית טובת לב, בעלת הומור חברותית,
נאמנה, וכו.. כל התכונות האהובות עלינו אנו מטילים עליה ובטוחים שיש לה אותן. זה אכן מעניין עד כמה הסנוור הראשוני שלנו,
עושה בשלו במח שלנו. אנו בטוחים באותנטיות של הניתוח שלנו אותה. נראה לנו שהיא
אידיאלית בשבילנו, שכל הטוב מתרכז בה. ולמרות שהכל בא לנו מהדמיון אנו נוטים באורח
פלא להאמין לדמיון שלנו , ולקבל אותה כפי שרוצים אנו שהיא תהיה.
הסתייגות:
שוב, במקרה טראומטי של חיי ילדות בהם למשל ילדה נפגשת לראשונה בגבר יפה תואר אך רע
לב ואכזר, סביר שההתרכזות שלה במבט הראשוני לא יהיה בגברים היפים השרמנטיים אלא
דווקא בפחות יפים ופחות זוהרים. כנ"ל לגבי הילד. אם בילדותו נתקל לראשונה
ביפיפייה מכשפה ההסתכלות בנשים יפות אפשר שתהיה טראומטית לגביו ולכן יסתייג מהן.
7.
סיכום:
אמרנו
שאהבה זה מסוג הרגשות שלא ניתן להסבירה בלשון אדם. ולפיכך היא גם בלתי ניתנת
להגדרה אנושית.
ניתן לחוש אותה ניתן להבין את תוצאותיה כמו
עליותיה וירידותיה, את העצבות והנוגות שיש בה את עינוגי האהבה וייסורי האהבה. אפשר
להסביר את הסיבה להופעתה אך קשה מאוד להסביר את מהותה.
דיברנו
על העוצמה והאותנטיות שבאהבה ממבט ראשון עד כמה יכולה להיות היא בעלת עוצמה
ומצקת, אך הראנו גם את החסרונות שבה לעומת
האהבה הרומנטית. שלמעשה ההתאהבות היא
בדמות החיצונית מבלי להכיר את תכניה.
תמיד
אני אומר שאהבה היא המתנה היפה ביותר שניתנה לאדם על ידי הטבע. היכולת לאהוב
ולהיות נאהב. היא הדרך לאושר אך מימושו תלוי מכאן ואילך רק במעשיו של האדם . אני גם חושב שבלא אהבה ולא רק
בין איש לאשתו אלא ככלל, העולם היה נכנס לאנדרלמוסיה כוללת עד להריסתו הכללית והיעלמו.
כתב
חגי
קמרט
נספח מס 1.
המדיה האינטרנטית כתיבה יוצרת, צ'ט ודומיהם: התאהבות
וירטואלית
מבוא
קצר:
כאשר
אתה יושב מול המסך ומקליד על המקלדת, ואין איש זולתך, אתה והמחשב ואולי התמונה התלויה על הקיר, או אז חופשית
המחשבה, נקייה מכל גורם מסייג, מרתיע, מעקב. אתה כאילו חוזר לימי ילדות עליזים בהם
נתת חופש למעשיך בהתאם לחופש המחשבה.
אתה
מרשה לעצמך דברים שלא היית מרשה אולי בכל סיטואציה אחרת. האינטרנט פותח בפניך כר
אפשרויות שלא ידעת כמותן עד כה. אחת התופעות המעניינות שאפשר ועוד תופיע
כנושא בחקר עולם הרגש של האדם יכולה להיות
התופעה שאני קורא לה "ההתאהבות הוירטואלית." ועל כך אני מעוניין לשוחח
במאמר קצר זה.
1.
התאהבות
וירטואלית מה היא:
זוהי
מעין הדמיה של אהבה למישהו /למישהי ערטילאית, אולי כלל לא קיימת, שאליה מופנים
רגשות מופנמים שעד כה נשארו ככלואים בהיחבא ולא ניתנה להם הדרך לפרוץ החוצה.
2.
המהות:
האובייקט קיים. אתה רואה את תעודת הזהות שלו כפי
שהוא מציג אותה ביצירותיו אך אתה עיוור מראות את הדמות האמתית כפי שהיא במציאות: אין לך את ממדי האורך הרוחב
והעומק שלה. יש לך בסך הכל את שטח הפנים עם נצנצים בצבעים שונים הפזורים עליה פה
ושם.
3.
החסר
השגרה
היומיומית, ההרגל, ההשלמה עם הקיים, המסגרת הנוקשה המחייבת של חיי נישואין או
משפחה , המחויבות הרגשית מצפונית, ערכי השוויון וההדדיות, אלו ועוד משמשים כחסם
בפני פריצת רגשות טריים חדשים שהם מטבעו של האדם. מאוויים אלו מתכהים עם הזמן
והרגשות מופנמים. הרצון להפנות את כל רגשות האהבה כמות שהיא אל מקור אחד הם כמעט
בלתי אפשריים שלא לדבר על אהבה מתחדשת בתולית שבחלוף הזמן ( וההתקשרות אל מוסד
הנישואין המחייב ) נשארת רק בגדר געגוע אל עינוג מן החיים שהיה ולא יחזור שוב.
אלו
ועוד גורמים ל"חסר" סמוי אולי
תת הכרתי בנפשו של האדם. חסר שמידי פעם מאותת על רצון לפרוץ החוצה לצאת!
4.
ההפנמה
אי
היכולת לפרוץ החוצה ולתת לרגשות לזרום עלול לגרום לתסכול העלול לדעתי להביא במרוצת
הזמן לבעיית חרדה או דיכאון.
הפתרון:
השלמה עם הקיים והפניית כל המשאבים הרגשיים אל הבן זוג הקיים תוך ניסיון ליצור
התחדשות אפילו באמצעים מלאכותיים.
מובן
שהבגידה הידועה היא אחת הפתרונות הטבעיים שמוצא לו האדם שאומנם יש בה משום האפשרות
לפרוק מתחים פנימיים אך היא עלולה ליצור בד בבד עם זאת מכאובים מצפוניים והשלכות
על חיי נישואין שבדיעבד ההפסד רב מן השכר.
5.
המדיה
האינטרנטית – הפורום:
בעידן
העכשווי עם המצאת האינטרנט והצע הפורומים למיניהם, במקרה שלנו פורום לכתיבה יוצרת,
נפתחת בפני האדם אפשרות שלא תסולא בפז.
אפשרות
ליצירת רומן וירטואלי לא ממשי ולא ממומש, המאפשר גילויי נפש התפרקות הגשמיות מציאת
דרך לביטוי רגשי שלא היה עד כה.
6.
הקליק
הראשוני:
תחילת
הדרך היא "כימיה" הנוצרת בין האחד לאחת.
מובן
שזו כימיה אחרת. לא זו המוכרת לנו מחיי יום יום
שהיא רבת גוונים ואפשרויות (ראיה פיסית בחינת שפת הגוף התנהגות חברתית
במצבים שונים וכו')
כאן
הכל נעשה באמצעות מקלדת ומחשבה. כאשר הקטליזטור לעורר הרגשות הם היצירה ודרך
התגובה ותו לא!
הנגיעה
שבמתכוון או שלא במתכוון בנקודת התורפה של X עלולה לגרום לו להשיב במסר ברור ומתרצה ל Y
. זו יכולה להיות מחמאה רצינית ליצירה
בתוספת "רק אתה יכול" או "ממש כפי שאני נוהגת" או "תמיד חיפשתי אדם שיחשוב כך כמוני
והנה מצאתי" קיצורו של דבר תגובה מחמיאה הנוגעת בנקודת תורפה רגישה אצל השני.
7.
ההמשך הצפוי:
עם
קבלת אותה מחמאה יוצאת דופן, מתעוררים הרגשות" הרדומים" אצל אותו אדם
מבריקים את האגו מניעים את המנוע והכותב משיב ברוח דומה. מכאן ואילך מתחילה מסכת
של תגובות מחמיאות הדדיות וההמשך התכתבות בפרטי.
8.
ההתאהבות
עד
מהרה מתברר שמה שהתחיל כפלירטוט של רגע ממשיך להפעיל רגשות והאדם מתחיל לפרוק כל עול, כל שהצטבר בו במשך
שנים. כל החסר הזה מתחיל פתאום להתמלא. משהו מוזר קורה לו הוא מרגיש בכך, הוא
מתחיל לחשוב על מישהי שיושבת ליד מחשב אי שם וכותבת לו את מכתבי הלב.
9.
הבנייה
הדמיונית:
אותו
כותב מוצא את הנקודות המעניינות המושכות
אותו אצלה והוא מתחיל להשלים את אותן נקודות בבניית וביצירת הנפח.
אם זה עומק רוחב וגובה הדמות
הווירטואלית מתחילה לרקום עור וגידים לפי מה שהוא הכותב היה מעוניין לראות בה.
בד
בבד עם זאת הוא מרעיף עליה שבחים כיד הדמיון הטובה עליו הוא כבר מדמיין לו את
דמותה ומהלך אתה אי שם ביערות עד ובעולמות רחוקים. שהרי איש לא עוצר בעדו לא מלאך
ולא שרף כל מה שיכול לחסום דרכו היא המקלדת והמסך והם הרי פונקציה של רצונו שלו!
10. ההתפקחות:
גם
שלב זה בסופו של דבר מגיע, בדרך כלל לאחר מיצוי האני של האדם והגעה למעין שובע
מסוים. דרך אחרת הוא המפגש במציאות שהרבה פעמים עלול לאכזב את "הזוג
הווירטואלי".
דרך
אחרת הוא ריב על רקע תגובה לא במקומה קנאה וירטואלית (שדומה היא לאהבה וירטואלית)
או כל גורם אחר אפשרי.
11. סיכום:
אהבה
וירטואלית היא תופעה קיימת וידועה מתרחשת לעיתים די מזומנות בעיקר לכותבים חדשים
לא מנוסים. היתרונות שלה הם אפשרות להתפרקות הגשמיות ביצרים ורגשות. החסרונות
אובססיביות, הצמדות למחשב והתרכזות באהבה הדמיונית על חשבון הזנחת עיקרים אחרים
חשובים יותר שבחיים.
